<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן רל"א</h1>
<h2>דף ה.</h2>
ואין המבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ויהיה ארכו מארבע אמות ולמעלה ויהיה ארכו יתר על רחבו. והרשב"א ז"ל כתב איזהו מבוי ניתר בלחי או קורה כל שאין פתחו רחב יותר מעשר אמות והוא ארכו יתר על רחבו אפי' כל שהוא והוא שיהיה ארכו יתר על ד' אמות ושיהיו שתי חצרות פתוחות לתוכו וכל פתח ופתח רחב ד' טפחים או יותר ושיהיו שם פתחים של ב' בתים פתוחים לכל חצר וחצר ושיהיה כל פתח רחב ד' טפחים או יותר ושיהיו דיורים אוכלים בכל בית שמקום הפת גורם לא מקום לינה ואפי' הבית האחד לאב והאחד לבן ואפי' מקבל פרס מאביו וכן הרב ותלמידו המקבל פרס משלחן רבו ואפי' אחת לישראל ואחת לעכו"ם כשר שכל שב' פתחים לחצר חבירו חשובה והמבוי חשוב כל שחצרות פתוחות לו ובתים פתוחים לחצרות ע"כ. היה ארכו כרחבו או שאין ארכו ד' אמות או שאין בתים וחצרות פתוחו' לתוכו שלא היו לו כי אם בית אחד או חצר אחד אם היה חסר אחת מכל אלו אינו ניתר אלא בשני לחיים או בפס א'. כן נמי כתב הבעל ההשלמה ז"ל שלא ניתר אלא בפס ד' ומשהו מכאן ומכאן או בשני לחיי' וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל מבוי שאין ברחבו ג' טפחים אין צריכים לא לחי ולא קורה ומותר לטלטל בכלו פחות בג' כלבוד דמי.
<h2>דף ו.</h2>
מבוי המפולש והעקום כתב הרשב"א ז"ל אם היה מפולש לר"הר מכאן ולכרמלית מכאן או לכרמלית מכאן ומכאן עושין לו צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן ומותר לטלטל בכולו ואם היה מפולש לר"הר מכאן ומכאן עושה דלת ראוי לינעל אע"פ שאין נועל אפי' בלילה ושרי וקורה או לחי מכאן ע"כ והר"פ ז"ל כתב ודוקא דלא בקעי בה רבים במבוי כי אם בני המבוי ולא מכל בני העיר אם בקיעת רבים מכאן ומכאן עושה שאורך אותו המבוי כנגד הסרטיא והפלטיא פי' סרטיא דרך המלך שהולכים שם תמיד והפלטיא פי' שוק של מקח וממכר דהיינו שהאורך מכוון כנגד שערי העיר מכאן ומכאן אז לא סגי בצורת פתח דאתו רבים ומבטלין מחיצתא כדאמרינן גבי ב' בתים וכו' וחכ"א אין מערבין ר"הר בכך ואפי' בדלת נמי לא סגי אא"כ ננעלת בלילה כדאמרינן גבי ירושלם וכו' אע"ג דקא מסיק התם בראויות לינעל. והא דמצריך דלת ה"מ לחנניה אבל אנן קי"ל כת"ק דסגי בצורת פתח ואם הוא מפולש במבוי אחר לר"הי שלא עירב עמו אף על פי שמפולש למקום האחר האסור לו מ"מ לא בעי צורת פתח אלא סגי בלחי באותו צד דר"הי והוי כסתום באותו צד ע"י הלחי ומצד אחר דר"הר סגי בלא לחי או קורה. ומבואות שלנו הסמוכים לר"הר צריכין ב' לחיים אע"ג דארכן יתר על רחבן כיון דליכא חצרות פתוחות לתוכו אע"ג דאין לנו רה"ר מ"מ מיחלף עכ"ל והר"ש ז"ל כת' דאם רה"ר מפסק' בין המבואות ועשה צורת פתח בב' צדדיה בקני' או בחבלים מותרים כל בני המדינה שבתוך אותן הפתחי' לטלטל איש בחבירו וכן כל המדינה כלה ימעט פתחיה בקנים או בחבלים ויעשה כעין צורת פתח ומותרין בעירוב כדאמר רבא מערב אכולה מתא בעירוב א' עכ"ל. וצורת פתח האמור בכל מקום אפי' קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן. וכתב הרשב"א ז"ל וקנה שעל גביהן אינו צריך ליגע לשני קצה המזוזות אלא אפי' גבוהין מהן כל שהן. וכתב הר"ש ז"ל ואם אין לו קנים יעשה בחבלים ע"כ.
<h2>דף יא:</h2>
מבוי הסתום עושין לו ברוח רביעית או לחי או קורה ומותר לטלטל בכלו כר"הי.
